טיפול בהתמכרויות
האם אתה מכור להתנהגויות, לרגשות, לאנשים ?
האם אתה מעוניין לדעת?
השלב הראשון לטיפול - זיהוי שאתה מכור
כמספר בני האדם בעולם כך מספר הסיבות האפשריות להתמכרות. תאוות החיים לנוחיות, לבצע כסף, להרשים, תשוקות בלי גבולות, חור בנשמה וחוסר משמעות ועוד ועוד. אך הדגש המשותף לכולם והחזק ביותר הוא פשוט חוסר המודעות. חוסר המודעות לכך שהוא מתחיל להידרדר ולהתמכר יותר ויותר, וחוסר המודעות איך לעצור זאת וממי לבקש עזרה במידה ואתה זקוק לטיפול בהתמכרות.
"הראה לי אדם שאיננו עבד, אחד לתאוותיו, השני לבצע, השלישי לכבוד, וכולם לפחד". (סנקה)
כל מכור חושב שההתמכרות שלו שונה מאלה של אחרים. האלכוהוליסט אינו מעלה בדעתו שיש איזשהו דמיון בין מכור לסמים לבינו. המהמר שעדיין נמצא על הסוס בכלל חושב שהוא דוגמה לאיכות חיים. אישה שמכורה לעבודה, לניקיונות או למערכות יחסים תלותיים ועוינים בוודאי שאינה חושבת שיש משהו קרוב בינה לבין מכור לסמים (למרות ששניהם צריכים לעבור טיפול בהיתמכרות). כל אלה לא יעלו על הדעת לפנות למטפל לטיפול בהתמכרויות.
הדוגמאות לכך רבות מספור: אישה מתחילה להעמיד אולטימטום לבעלה "או שאתה מפסיק לעשן חשיש או ש..." ואילו הגבר טוען ש"אין לי בעיה." היא מגיעה עם בעלה לפגישת היכרות אתי, יושבת בפגישה, מסכימה עם כל מיני רעיונות ובוכה על מצבה העגום אליה נקלעה "במקרה". אחרי כמה פגישות איתו הוא מתחיל להעלות כעסים: "איך היא מתלוננת עלי כשהיא בעצמה לא עושה כלום כל היום, נמצאת בקניון כל יום שלוש שעות ומבזבזת אלפי שקלים ביום. שותה ומעשנת מתי שבא לה".
או דוגמה אחרת כשאב הגיע אלי עם בנו השתיין והבליין, כשבתום הפגישה הוחלט לעשות מפגש משפחתי אצלי. לאחר מספר חודשים ההורים החלו בפגישות איתי בטיפול להתמכרויות של עבודה ובזבזנות כפייתית.
אלכוהוליסט שהגיע אלי והסתבר שננטש בגיל 10 על ידי אמו שהייתה מכורה לגברים מתעללים. היה אפשר למנוע זאת לו היה לה את המודעות והייתה פונה לטיפול בהתמכרות.
גבר שלאחר הרבה שנים הבין שהסיבה לכל בעיותיו בחיים היא כשהחל להתמכר ללקיחת סיכונים: בנהיגה, גניבות וכדומה. זה הסתיים בטיפול בבית הסוהר על רקע אלימות וסמים. גם אלימות, ותוקפנות ומעשיו זקוקים לטיפול בהתמכרות.
אני יכול לשבת כאן עד מחרתיים ולא לסיים לכתוב על התמכרויות שונות ומשונות (כגון תוקפנות, זעם, שקרנות פתולוגית ואפילו התמכרות למקום מסוים או אדם מסוים) ואנשים שלא זיהו שהם מכורים עד שהיה מאוחר מדי או עד שמישהו אחר העלה בהם את המודעות. אבל אני לא רוצה להתמקד בעבר, אלא בעתיד. בטיפול עצמו.
אז איך תזהה אם אתה מכור?
אני חוזר על המאפיינים של התמכרות: על פי ה – DSM4 כמעט לכל סוג התמכרות או הפרעה כזו יש קריטריונים שונים, ואם אתה עונה על 4 מתוך 9 או 3 מתוך 7 מהקריטריונים בפרק זמן כזה או כזה אז אתה נחשב מכור. אני לא רוצה להעביר ביקורת, ממש לא, אבל אני מעדיף מניסיון לחפש באופן עמוק ופשוט כדי להתעסק בעיקר ולא בטפל. לכן יצרתי גישה פשוטה לזיהוי כללי של דפוס התמכרותי.
שאל את עצמך את 3 השאלות הללו:
1.האם אני מזהה עלייה מתמדת בצורך להרגיש או להתנהג כך? האם כל פעם אני צריך 'מנה' גדולה יותר?
2. האם גם כשאני מבין שזו אי שפיות וזה לא בסדר ואני מחליט להפסיק, אינני מצליח ועושה זאת שוב בניגוד לרצוני?
3.במידה והצלחתי ואני מתאפק ולא עושה את הפעולה הממכרת, האם אני מרגיש ריקנות? האם אני מתחיל לשאול שאלות כמו 'מה זה העולם הזה', 'למה אני פה', 'בשביל מה חיים', 'מה הטעם בחיים', ואיך שהוא מוצא את התירוץ הכי חכם, צודק, רציונאלי והגיוני בשביל לחזור להתנהג כמו קודם?
אם יש תחום בחייך בו התשובה לשלוש השאלות שלי היא 'כן', אני מציע לך לבוא לייעוץ כדי לברר איך תוכל לצאת לחופשי. וזה אפשרי על ידי טיפול בהתמכרויות.
מי שמרגיש שיש לו איזו שהיא בעיה שקשורה להתנהגות, רגש תלות עמוקה במקומות, דברים ואנשים יכול ליצור עימי קשר, וביחד נעשה בירור אם אכן הוא צריך טיפול בהתמכרות.
"ברגע שעבד מחליט לא להיות יותר עבד כבליו נופלים,
הוא את עצמו ומראה משחרר דרך לאחרים, חירות ועבדות הם מצבים נפשיים". [גנדי]
עזרא שמש - גשר נוסף לחיים
http://www.ezrashemesh.co.il